משקל משקל, מי שקל לחשוב שיש מאחוריך הרבה יותר ממספר

״למה זה כלכך קשה לרדת במשקל?! למה אי אפשר פשוט להישאר רזה??״ אמרה לי אחת המטופלות שלי.. שאלה שמעסיקה מספר בלתי מוגבל של אנשים שרק עולה ועולה מידי יום. אני סבורה שכדי להבין את זה צריך לחזור אחורה בזמן. לפני כן, חשוב לי להסביר קודם כל מה זה משקל? משקל הוא הכוח שאנחנו מפעילים על כדור הארץ וכדי לשנות אותו צריך להבין איך הגוף עובד ולמה?

איך האדם הקדמון קשור לזה שקשה לרדת במשקל?

נחזור לתקופת האדם הקדמות וה2000 שנים הראשונות של הספירה.. מהעבר המאוד רחוק עד לעבר הלא כלכך רחוק חיו בני האדם במצבי רעב קשים. האדם הקדמון היה צריך לחפש מזון טרי כדי לאכול כל ארוחה מחדש כך שיתכנו ימים ואף שבועות ללא אכילה. בתקופת הרנסנס ובשנים לאחר מכן נראו גופות אנשים רבים ברחובות עקב מגפות רעב חמורות. מבחינה הישרדותית הגוף שלנו פיתח מנגנון שיגן עלינו מפני אותו רעב קטלני, אם יש אוכל תאכל! אם אין אוכל הגוף יעשה את המירב כדי לא לבזבז את מאגרי האנרגיה כיוון שאין לדעת מתי תיהיה הארוחה הבאה.. גוף האדם מסוגל להחזיק חודש ללא אוכל ואף יותר בקרב אנשים עם מאגרים גדולים של אנרגיה בגוף (או שומנים במילים אחרות).

אז מה הגוף עושה? הגוף יעודד אותנו לאכול כשהחושים שלנו יקלטו אוכל, אם נריח ריח קסום של אוכל, נשמע קריספיות מתפצפצת או נראה אוכל טעים אפילו מבעד מסך הטלוויזיה. הצורך והחשק לאכול עולים אבל בניגוד לעבר, כעת לרובנו יש אוכל אם נרצה. כיום הגוף שלנו לא עובר את אותן תקופות ממושכות של רעב שהיו בעבר ולכן אגירת האנרגיה רק עולה ועולה. דמיינו קקטוס, כידוע לכם קקטוס לא צריך הרבה מים, מה יקרה לקקטוס ביערות הגשם? הקקטוס ימות עקב עודף מים! הגוף שלנו בנוי לכמויות קטנות משמעותית של אוכל מהכמויות המוגשות לנו היום במסעדות, בבופה ואף מהכמויות שאנו מגישים לנו לצלחת.

חשוב לזכור שלגוף יש גם מנגנונים לוויסות הכמות הנאכלת, הורמוני השובע שלנו אחראיים לבשר לנו שכמות האוכל מספיקה לנו אך בדור שלנו, אנו מרוכזים במספר דברים יחד, החיים מלאים גירויים שונים ומגוונים שמרחיקים אותנו מהקשיבות לאותה מערכת.

למה רוב הדיאטות כיום לא עובדות?

כשאנחנו מתחילים דיאטה אנחנו מפחיתים את כמות האוכל הנכנס לגוף על ידי כוח רצון, דמיינו שאתם מחזיקים משקולת באוויר זמן רב, לאט לאט הידיים מתעייפות ולבסוף נופלות, לגוף יש הורמונים ומערכת שלמה שמכוונת אותו לעבר אותה אגירת אנרגיה והתנגדות כוחנית לרוב לא תפתור את הבעיה, יתכן ונראה ירידה במשקל אך ללא תהליך איטי ועדין שרירי כוח הרצון יתעייפו וכל אותם חשקים שהתעלמתם מהם יחזרו עם מע״מ… לכן נראה הרבה אנשים בלופים חוזרים של דיאטות שכוללים ירידה ועליה חוזרת במשקל.

למה בסוף דיאטה יש נקודת שבירה שגורמת לנו לשבור הכל?

אחד ההורמונים המשמעותיים בתהליך הזה נקרא אדיפונקטין. הורמון זה מופרש מרקמת השומן לאחר ירידה במשקל עקב דיאטה דלת קלוריות או לאחר הגבלת מזון! והמטרה שלו היא עידוד התאבון, כן כן, הוא גורם לנו להיות רעבים! מעניין לדעת שכמותו בגוף היא ביחס הפוך לכמות השומן, זאת אומרת ככל שיהיה יותר שומן יהיה פחות אדיפונקטין וככל שיהיה פחות שומן יהיה יותר אדיפונקטין! פחות שומן -> יותר אדיפונקטין -> יותר רעב. אבל שלא תטעו, הוא לא רע, אחד מתפקידיו המשמעותיים הוא הגברת הרגישות לאינסולין כך שהוא מסייע לירידה ברמות הסוכר בדם ומניעת סוכרת (בגלל זה במצב של טרום סוכרת ממליצים לרדת במשקל בין השאר), הוא מסייע לירידה בלחץ הדם ויש לו גם השפעות אנטי דלקתיות.. אבל, ירידה מהירה ולא מאוזנת תוביל לתחושה שהגוף נלחם נגדי, אני רוצה לרדת במשקל והוא לא.

חשוב לזכור

הרבה אנשים חושבים אני אעשה דיאטה, אני ארד במשקל ואז אני אחזור לחיות רגיל אבל חשוב לזכור שזה לא באמת עובד ככה, המשקל שלנו הוא שיקוף להרגלים שלנו- איך שנאכל איך שנחיה כך נשקול וכך נראה. אדם שחוזר להרגליו לאחר דיאטה יחזור למשקלו ואף ישקול יותר לאחר הדיאטה. לכן, חשוב לייצר שינוי הדרגתי וקבוע באורך, שינוי שיחזיק מעמד לאורך זמן מצד אחד וכך גם ישמר את אותו משקל מטרה שאליו אתם שואפים להגיע.