מראה מראה שעל הקיר, מי הכי רזה בעיר?

נדירות הנשים שמגיעות אלי ואומרות לי אני יודעת שאם אני ארד במשקל אני לא אהיה שמחה יותר.. רוב הבנות בטוחות שרזון זה המפתח לעושר.. ״כשאני אהיה רזה אני ארגיש טוב יותר עם הגוף שלי, אתעסק פחות באוכל, אחשוב עליו פחות, אהיה מלאת ביטחון וארגיש משוחררת ומאושרת יותר״ בכמה פסקאות הקרובות אשמח לערער אתכם וליצור לכם כמה נקודות מעניינות למחשבה בנושא.

פוטושופ פוטושופ

לפני שנתחיל אני רוצה לשאול האם שמעתם על סערת הפוטושופ שפרסם הכתב ערן סוויסה? לאלו שלא שמעו אספר כי אותו כתב פרסם תמונות של המוני דוגמניות מצליחות מהארץ ומהעולם שהעלו תמונות לרשתות החברתיות לאחר עיבוד פוטושופ.

למה הן עשו את זה? הרי לאותן נשים יש הכל, יש להן כסף, שם

מכובד, טיסות לאן שירצו ומתי שירצו, בית יקר ומפואר וכמובן גוף חלומות. אם הן ירצו הן יכולות לשלם למאמן כושר שיאמן אותן באופן מותאם בכל בוקר ולאחר מכן לאכול את הארוחה המפוארת שהכין להן השף האישי שלהן על פי המלצות הדיאטנית האישית שלהן..

אם כך, הן אמורות להיות מאושרות לא? הן מודל היופי, יש להן הכל אך גם הן לא מרוצות, גם הן מסתכלות על העולם ואומרות אני רוצה יותר ממה שיש לי, יותר כסף, יותר פרסום, גוף רזה יותר/ מקומר יותר.

אם כך איפה זה נגמר? אם אותה מפורסמת בעלת הון, שם וגוף שתואם את מודל היופי לא מרוצה מי יהיה מרוצה? מי אמר שאחרי שתגיעו לאותו משקל שאתם חולמים להגיע אליו לא תגידו ״טוב עוד קצת״ או שהמרדף יעבור יעבור לאף שצריך תיקון או הצדדים או הבטן או החזה, מי מרוצה מהמראה שלו? האם השינוי במשקל זה מה שיעשה אותי מאושרת?

ירידה במשקל = פחות התעסקות?

רוב אנשים שמרזים ויורדים במשקל מחפשים איך עוד לרדת ואיך עוד לא להרוס. החשיבה על אוכל וההתעסקות בו גדלים והאושר רק הולך ומתרחק.. הרי אם היה יעד שבו היו מרוצים לא היו אנשים שמגיעים לאנורקסיה.. ההתעסקות יכולה להתפתח לאובססיה ואף למחלה.

לסיום, ארצה לתת לכם נקודה למחשבה, זה באמת לא קל לאהוב את מה שיש לנו, להעריך את הגוף שקיבלנו. לרוב כשאנחנו רואים מישהו במצב רע משלנו זה גורם לנו להעריך את מה שיש לנו. הערכה והוכרת תודה צריך לבנות, להזכיר לעצמנו יום יום ולעבוד על כך שנרגיש שהשגנו אותם. כאשר נראה אדם בלי רגל, אישה שאסור לה לאכול, אדם חולה סרטן או אדם במחלה חשוכת מרפה נגיד תודה שאנחנו כמו שאנחנו.. אבל כשאנחנו חושבים על המטרות שלנו ועל כך שאנחנו לא שם עדיין קשה לנו להעריך את איפה שאנחנו היום.

בית חלומותיי

חלקנו חולמים על בית עם בריכה, חלק על בית עם מרפסת ענקית עם עצים ואוויר צח וחלק על בנייני יוקרה. השאלה שלי היא האם לשנוא את הבית הנוכחי שלכם יקדם אתכם לעבר אותו בית חלומות? האם לקום במירמור ובאסה יעזור לכם להגיע ליעד? להגיע לסכום המבוקש? למטרה? להתקדם בחיים ולהגשים את חלומותינו? לעומת זאת אם נקום ונגיד תודה על הבית שיש לנו, נגיד תודה על המקום שלנו ונקום בחיוך, האם יהיה לנו יותר כוח לעבוד? יותר אנרגיות להצליח ולהגיע למטרה? ואולי אפילו נגשים חלומות מהר יותר מהתכנון זאת כיוון שכשאנחנו באווירה טובה אנחנו אנרגטים ומצליחים בקלות לעבוד קשה יותר ולהגיע למטרות שלנו, הכל מתחיל מבפנים.